דלג לתוכן הראשי

רשומות

מומלצים

החרויות הקטנות של אמא עובדת

חג פסח.חג האביב.חג החירות.לא באתי ממשפחה דתית,וגם החצי השני קרוב יותר בהשקפותיו לאתאיזם מלכל דבר אחר.אבל עדיין- לחגי ישראל יש משמעות עצומה עבורנו: אני מטורפת על חנוכה,מתרגשת לקראת ראש השנה,נהנית מהשלווה של יום כיפור.החגים ארוגים אצלי בזכרונות הילדות. הם קשורים לחוויות נוסטלגיות, לדרכים היחודיות של המשפחה שלי,כילדה,לציין את החגים,ותמיד יזכירו לי מתיקות ישנה.אולי בשל מצבי ההורמונלי, לשמוע את הגוזלית שרה "איך יודעים שבא אביב"העלה בי השנה דמעות של התרגשות, זכרונות מתוקים של ילדות.וחג פסח,עם כל הסמליות שבו,גורם לי להעריך את כל החירויות שבחיי.
חילונית,כן- אבל פולניה...מה שאומר שרוב השנה אני מוצאת בעיקר על מה לקטר- על הדברים שאני לא יכולה להרשות לעצמי לעשות או לקנות,על הבלאגן בבית,על פוליטיקה,על מזג האוויר ומה לא...ברוח החג,תוך כדי הכנת עוגה וקניידלך,אני חושבת על כל הדברים שעליהם אני אסירת תודה,על החרויות הקטנות של היום יום.
החירות להיות מי שאני בזוגיות
כל ערב,אחרי שהילדים הולכים לישון,אחרי שטיילתי עם הכלבות וסידרנו את הבלאגן והפעלנו מדיח- אני יושבת על הספה.אני בפיג'מה,בנעלי בית…

פוסטים אחרונים

האביב האפל של חתולי הרחוב

מחשבות שעורר בי יום האישה (או מה בין טייסת ובונת ציפורניים)

its a boy